לקבלת עידכונים

הצטרף כמנוי ב RSS או

הכנס כתובת דואר אלקטרוני:

יולי 21, 2010

הנקות מרובות וערבים בוכיים

התינוק היונק שלי בוכה כל הערב! מה קרה?!...
תרגום מאתר: kellymom.com מאת קלי בוניאטה, BS, IBCLC

זה נפוץ מאוד שתינוקות בוכים ויונקים לעיתים קרובות בערבים, בייחוד בחודשים הראשונים.

הבת שלי היתה בוכה מדי ערב במשך כמה חודשים (כן, זה נעלם בסוף!). ביליתי שבועות ממוקמת על קצה הספה עם תינוק יונק ו/ או בוכה בשעות 6 עד 10 מדי ערב.

עם הבן שלי, לא היה לנו אפילו את המותרות של הישיבה. אלכס היה אומלל ובכה, אלא אם כן הוא היה על הידיים ובתנועה בשעה הזו של היום (ולפעמים זה רק עזר לו להיות פחות אומלל). לפעמים הוא בכה מאוד גם במהלך היום. הנקה לעיתים רחוקות עזרה להרגיע את הבכי שלו (שלא כמו עם הבת שלי), אז בדרך כלל לא היה לי את ההנקה ככלי ההרגעה (אם כי תמיד ניסיתי). הבכי שלו היה כזה שכבר חיפשתי גורמים אחרים (כגון רגישות למזון), אבל לא נקבעה שום סיבה לכך והוא היה כולו חיוכים בשאר הזמן. הבכי נעלם בהדרגה בין 3-4 חודשים, כמו שבדרך כלל, אך החודשים הראשונים היו קשים. כיום, התגובה הטיפוסית שאני שומעת עליו היא "האם הוא תמיד כזה שמח?" אז כדאי לזכור: גם זה יעבור ...


הנקות אשכול, הנקראות גם הנקות חבורה, הן כאשר הרווח בין ההנקות מצטמצם יותר בשעות מסוימות של היום ונמשכות יותר מאשר הנקות בזמנים אחרים. זה נפוץ מאוד, ולעתים קרובות מתרחש בערבים. זה לעיתים - אבל לא תמיד- מלווה בשינה ארוכה מהרגיל: יכול להיות שהתינוק “ממלא דלק” לפני שינה ארוכה. לדוגמה, תינוקך עלול לינוק מדי שעה (או אפילו כל הזמן) בין 6 ל -10 בערב, ולאחר מכן יאריך את שנת הלילה - ויכול אפילו לישון כל הלילה.

הנקות אשכול לעיתים קרובות עולות בקנה אחד עם זמן הבכיינות של תינוקך. התינוק ינוק למשך מספר דקות, יתנתק, יבכה, ינוק למשך מספר דקות, יתנתק, יבכה ... וכו’ ... במשך שעות. זה יכול להיות מאוד מתסכל, והאם מתחילה לתהות אם התינוק מקבל מספיק חלב, אם משהו שהיא אכלה מטריד את התינוק, אם כל מה שהיא עושה מפריע לתינוק ... זה באמת יכול להרוס את הביטחון העצמי שלך, במיוחד אם יש מישהו אחר בסביבה ששואל את אותן שאלות (אמא שלך, בעלך, אמא של בעלך).

התנהגות זו היא נורמלית! אין לזה שום קשר עם חלב האם או האימהות שלך. אם התינוק שמח בשאר היום, ואינו סובל מכאבים בזמן הבכי (כמו בקוליק) פשוט תמשיכי לנסות להקל על תינוקך ואל תתחבטי בסיבה לבכי. תני לתינוק לינוק בתדירות ובאריכות שהוא רוצה. גייסי את האב (או עוזר אחר) להביא לך מזון / משקה ודברים נוספים (ספר / שלט רחוק / טלפון /וכו’.) בזמן שאת מניקה ומחזיקה את התינוק.


האם זה אומר כי התינוק זקוק ליותר חלב מאשר אני יכולה לספק?

לא. אל תתנו לתינוק בקבוק - תוספת רק תאמר לגוף שאת צריכה פחות חלב בזמן זה, וזה לא יעזור בנושא. כמו כן, יש לזכור כי גם תינוקות שניזונים מפורמולות חווים תקופות בכי מדי ערב - ערבים בוכיים נפוצים לכל התינוקות הצעירים, לא משנה ממה הם ניזונים. האקדמיה של רפואת ההנקה כתבה זאת שחור על גבי לבן בהנחיותיה לתוספת תזונתית:

ישנם מצבים קליניים נפוצים בהם הערכה וניהול ההנקה עשוי להיות נחוץ, אבל תוספת תזונתית אינה התוויה כולל ... תינוק בכייני בלילה או זמן הנקה הנמשך מספר שעות.


למה תינוקות בכייניים בשעות הערב?

אחד ההסברים שנשמע לעיתים קרובות הוא שנפח החלב נוטה להיות נמוך יותר בשעות הערב עקב מחזור טבעי של ההורמונים לאורך כל היום. עם זאת, ד"ר פיטר הרטמן, חוקר הנקה, אומר כי בנשים שחקר, נפח החלב אינו נמוך בשעה זו של היום. גם אם נפח החלב נמוך יותר בערב, תכולת השומן בדרך כלל גבוהה יותר בשעות אלה (במיוחד אם התינוק היונק אינו מוגבל בזמנים ומואכל לפי סימני רעב), כך שכמות הקלוריות שתינוק מקבל לא צריכה להיות שונה באופן משמעותי. זרימת החלב יכולה להיות איטית יותר בערב, דבר היכול להיות מתסכל עבור תינוקות מסוימים.

רופאים בדרך כלל מייחסים ערבים בוכיים לחוסר בשלות מערכת העצבים של התינוק (והבכיינות אכן נגמרת ככל שתינוק מתבגר, בדרך כלל עד גיל 3-4 חודשים). עם זאת, ד"ר קתרין דטווילר (שעושה מחקר על הנקה בחברות מסורתיות) הצהירה כי לתינוקות במאלי, מערב אפריקה, וחברות מסורתיות אחרות אין קוליק או בכי מתמשך באחר הצהריים המאוחרות /ערב. תינוקות אלה נישאים כל היום ובדרך כלל מונקים כמה פעמים בשעה.

אז אולי אף אחד מההסברים הללו אינו התשובה השלמה לבכי הערב של התינוק.

עבור תינוקות רבים, נראה כי זמני הבכי מאופיינים בצורך לקבל כמויות קטנות של חלב במרווחים תכופים, בשילוב עם הרבה החזקה, חיבוק ותנועה. תינוקות שמוצע להם בקבוק של חלב שאוב או פורמולה כפי שהם רוצים [הערה: בפועל זו יכול להוריד באספקת החלב שלך!] לעתים קרובות מתנהגים בערבים בדיוק באותו אופן. התינוק יונק כמות קטנה מנמנם (ובוכה), ואז עוד קצת, וכן הלאה. אולי התינוקות "זוכרים" שאמא היתה מאוד פעילה בזמנים אלה במהלך ההריון , ורוצה להיות מוחזק, להתנדנד, ולינוק ברציפות שוב.

אולי תינוקות פשוט צריכים לינוק לעיתים קרובות יותר בתקופה זו - ולוא דוקא לצרוך יותר חלב.



טכניקות מרגיעות לזמנים בכייניים

  • לשאת את התינוק במנשא. זה ישחרר את אחת או את שתי הידיים לביצוע משימות אחרות (הכנת ארוחת ערב, טיפול בילדים אחרים) בזמן שאת מחזיקה, מרגיעה ומניקה את התינוק שלך.
  •  לשנות קצב. לתת לאב “זמן תינוק" בזמן שהאם מתקלחת או פשוט מקבלת קצת זמן לעצמה כדי להירגע ולהתארגן מחדש לאחר יום ארוך.
  •  לצאת החוצה. להרגיע את התינוק (ואמא גם) על ידי הליכה, או פשוט לשבת וליהנות בחיק הטבע. נסי זאת קצת לפני זמן הבכיינות הרגיל של התינוק.
  •  להרגיע עם קול. שיר, זמזום, דיבור, מלמול, האזנה למוסיקה, או שימוש ב "רעש לבן". נסו סוגים שונים של קול, סגנונות שונים של מוזיקה וזמרים עם סוגים שונים של קולות.
  •  להרגיע בתנועה קצבית. ללכת, להקפיץ, לרקוד, להניע, או אפילו לנסות נסיעה במכונית.
  •  להרגיע עם מגע. להחזיק או לרחוץ את התינוק, לנסות עיסוי לתינוק.
  •  להפחית גירויים . אורות עמומים, להפחית את הרעש, לעטוף את התינוק. 
  • לגוון בתנוחות ההנקה. נסי לשכב על הצד, ולשכב על הגב להנקת התינוק בטן אל הבטן, וכו '
  •  להניק בתנועה תוך נידנוד, קפצוץ, הליכה וכו '
  •  לשלב תנועה קצבית עם צלילים מרגיעים.
  •  להימנע מלקבוע לוחות זמנים, במיוחד בשעות הערב בהם התינוק בכייני.
  •  טכניקות הרגעה נוספות.


כל הזכויות שמורות ©[4/6/2010] kellymom.com. התפרסם באישור kellymom.com, אשר אינה מאשרת כל שימוש של המסמך המתורגם. kellymom.com אינה אחראית לשלמות או דיוק התרגום.

יולי 18, 2010

הנקה ונשאות הגנים לסרטן השד והשחלה BRCA1,BRCA2


פוסט אורח מאת שירה קאפח, מתגוררת בישוב אלון גוש אדומים, עובדת סוציאלית ומדריכת הנקה.



באמצע שנות ה – 90 זוהו הגנים לסרטן השד והשחלה. מוטציה בגנים אלו פוגעת ביכולת הגוף להתגונן מפני סרטנים אלו.

כ - 1% מכלל האוכלוסייה נשאיות של אחד משני הגנים. באוכלוסיה האשכנזית המספר גבוה מעט יותר.

10% ממקרי סרטן השד הם תוצאה של סרטן תורשתי. 40% ממקרי סרטן השחלה הינן נשאיות של אחד הגנים.

לנשאיות של הגנים BRCA2, BRCA1 קיים סיכוי של 60-70% לחלות בסרטן השד במהלך חייהן וכן סיכוי של כ – 50% לחלות בסרטן השחלה.

הסיכוי לחלות בסרטן השד לפני גיל 40 גבוה פי 3 אצל נשאיות אחד הגנים ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמעט 15% מהנשאיות יחלו עד גיל 40.

להנקה השפעה מגינה שמורידה את הסיכון לחלות. בסרטן השד. ככל שההנקה ארוכה ואינטנסיבית יותר, כך פוחת הסיכוי לחלות.

ההמלצות לנשאיות של הגנים BRCA2, BRCA1 כוללות:

בדיקה ידנית של השדיים וכן הדמיית שדיים ואגן פעמיים בשנה מגיל 25.

כריתה מניעתית של השחלות עד גיל 40 ולאחר סיום הקמת משפחה. (מוריד גם את הסיכון לחלות בסרטן השד בכ – 50%).

שקילת כריתת שדיים מניעתית עם / בלי שחזור – לאחר סיום הקמת משפחה.

טיפול תרופתי מניעתי. עדיין בשלבי מחקר ושנוי במחלוקת.

שקילת הפריה חוץ גופית תוך ברירת עוברים שאינם נשאים של הגן (PGD) על מנת למנוע העברת הגן לדור הבא.

במהלך הריון והנקה קיים סיכוי מוגבר לתוצאה false – positive בהדמיית שד. על כן - אין מבצעים הדמיית שדיים במהלך הריון והנקה. במהלך תקופה זו, מומלץ לנשאיות לעבור בדיקה ידנית לעיתים תכופות יותר אצל רופא מומחה.

מכיוון שקופות החולים והמכונים לבריאות השד אינם מאפשרים בדיקות שד במהלך הריון והנקה מלבד בדיקה ידנית ההמלצה היא חד משמעית: להפסיק הנקה לאחר 6 חודשים על מנת להיבדק. המלצה זו משמעותית יותר ככל שעולה הגיל וככל שעבר זמן רב יותר מהבדיקות המקיפות האחרונות.


חשוב לזכור:

גילוי מוקדם של סרטן מציל חיים

הרשות בידי כל אישה לקבל את החלטותיה. תפקיד אנשי המקצוע לספק את המידע.



הערה:

דף מידע זה מיועד לאנשי המקצוע בתחום ההנקה במטרה להדגיש מצד אחד את חשיבות ההנקה בהורדת הסיכוי לחלות בסרטן ועל כן לעודד הנקה ולא לעודד כריתה מניעתית של השדיים לפני סיום הקמת משפחה. ומצד שני לעורר רגישות לדילמה הקשה בה מצויה אישה שהיא נשאית של גנים אלו.

קיימת אצל אותן נשים נשאיות הגן תחושה כי שדיהן הן "פצצה מתקתקת", קיים חשש רב לא להבדק תקופה ארוכה וישנן התלבטויות ופחדים רבים הקשורים בנושא השד בכלל וההנקה בפרט הדורשים רגישות רבה. עלינו כיועצות הנקה לתת את המידע אך לא ללחוץ לשום כיוון. על האישה לקבל החלטה בעצמה. עלינו לנהוג ברגישות במי שמחליטה להמשיך להניק ולא לטשטש את המלצות הרופאים כשאנחנו תומכות בהחלטה זו שלה וכמו כן, עלינו להיות קשובות ורגישות למי שמעוניינת להפסיק הנקה כדי להבדק ולסייע לה לעשות כן. אל לנו לקחת על עצמנו את האחריות ולהמליץ המלצות חד משמעיות הנוגדות את המלצות הרופאים בנושא!

לא קיים מידע רב בנושא הגנים לסרטן השד והשחלה ולא נמצאו נתונים בכלל הנוגעים לגנים בהקשר של הנקה מלבד אמירות כלליות על התועלת שבהנקה למניעת סרטן – כמו בכלל האוכלוסייה. בנוסף, המידע שקיים מבלבל מעט מכיוון שבכל מחקר שנעשה התוצאות והסטטיסטיקות מעט שונות. המחקרים נעשו רק ב 15 שנה האחרונות וקיים הבדל בין מקומות שונים בעולם.

ניתן לקבל מידע והכוונה באתר ברכה - עמותה לנשים ובני משפחותהן שנשאיות הגנים לסרטן השד והשחלה

ובאתר מרפאת נ"גה - מרפאת נשים בריאות, בסיכון גבוה לסרטן שד ושחלות, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים


לשאלות נוספות ניתן ליצור קשר עם שירה קאפח במייל shirakapach@walla.co.il

יולי 15, 2010

סימני רעב של התינוקות הרכים

אולי שמתם לב שהמשפט "תעקבו אחרי סימני הרעב המוקדמים" הוא כמו מנטרה אצל יועצות ההנקה. גם אנחנו חזרנו עליו לפחות פעם אחת.

אז מה הם האותות המסתוריים האלה שתינוק מאותת והורים צעירים מתקשים לפענח?
מצאתי קטע וידאו חמוד מאוד שמדגים מצוין את סימני הרעב המוקדמים.




דרך אגב, בין סימני רעב ראשוניים עד לבכי עוברים בדרך כלל בערך 20-30 דקות. נכון, יש תינוקות ש"קופצים" לבכי היסטרי תוך חצי דקה (אני מכירה אחד כזה אישית) אבל רובם נותנים הזדמנות להורים לתפוס את הרמזים בזמן.

אם יש לכם תמונות או קטעי וידאו עם תינוקכם מדגמן סימני רעב אשמח לפרסם אותה כאן בבלוג או בדף פייסבוק שלנו.
הרי תמונה אחת שווה אלף מילים.

סרטונים נוספים:
איך להעיר תינוק בזמן ההנקה - סרט הדרכה
תינוק תופס שד בעזרת ד''ר ג'ק ניומן - וידאו

יולי 11, 2010

האם בכלל מישהו זקוק ביועצות הנקה?

בערך לפני שבוע נתקעתי בתגובה מאוד שלילית כלפי כל המקצוע של הדרכה ויעוץ הנקה מפיה של אשה מבוגרת שלא חסכה מילים לא נעימות, בלשון המעטה. המסר שלה היה שכל הבנות הצעירות שבזמן אחרון בהמוניהן התחילו להתעסק בנושא של הנקה, פשוט אין להן מה לעשות. מקצוע מיותר, בקיצור. מי בכלל צריך אותו?! כולן מיניקות והיא בזמנה הצליחה בהנקה בלי כל העצות המטופשות הללו, כן, נגמר לה החלב, אז מה.

היא דיברה בחוסר רגישות מוחלטת כלפי הנוכחים בכלל וכלפי בפרט. לא לקחתי את דבריה אישית ועל כך לא הססתי לומר לה ובזה פחות או יותר האירוע הסתיים. אבל ההרגשה הלא נעימה נשארה.

האם באמת כולם מניקים?

אם להתנתק לרגע מהרגשות, לשים בצד את הניסיון האישי ולפנות למסמכים, למשל ל"מסמך רקע בנושא: עידוד הנקה בישראל" [7] מוגש לוועדה לזכויות הילד בשנת 2004, ניתן לראות נתונים הבאים:
  • כ-69% מן הנשים בארה"ב החלו להיניק בשנת 2001, ורק כ-33% עדיין היניקו את תינוקן כשהיה בן חצי שנה.
  • בשנות ה-90 בארצות סקנדינביה היו שיעורי ההנקה גבוהים – כ-80% מן הנשים היניקו בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה.
  • שיעורי ההנקה בישראל בשנת 2000 היו גבוהים מאלה שבארה''ב אבל היו נמוכים מהמספרים הסקנדינביים: 79% מנשים יהודיות ו-89% ערביות התחילו להניק את תינוקן, אך כעבור 3 חדשים המשיכו להניק רק 51% יהודיות ו-68% ערביות ובגיל שישה חודשים הניקו רק 40% ו-50% בהתאמה. הנתונים הללו התקבלו מסקר הלאומי הראשון של משרד הבריאות שפורסם באותה השנה.
שימו לב לשני דברים: ראשון - לא מדובר כאן על הנקה בלעדית, ושני - אירגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים לפחות.

האם בכוחו של יעוץ הנקה להביא לשינוי?

הרבה בתי חולים בארץ מעסיקים יועצות הנקה. בין בתי החולים נמצאים בני ציון בחיפה, ליס בתל אביב, מאיר בכפר סבא, אסף הרופה, ביקור חולים בירושלים וכו'. למה להם? אולי הנהלה של בתי חולים לא כל כך מתייחסת לרגשות אלא למספרים ומחקרים.

לכן ,בואו נפנה למחקרים הקשורים לתפקידם של יועצי הנקה בתהליך של שיפור התמונה המצערת של שיעורי הנקה:
  • בשנת 1997 במחלקת לטיפול נמרץ בפגים נערך מחקר שבא למדוד יעילות העסקתן של יועצות הנקה מוסמכות (IBCLC). תוצאות המחקר הראו ששיעור פגים המקבלים חלב אם עלה מ-31% לפני הפעלת התכנית ל-45% אחריה [5].
  • מחקר השוואתי שנערך בשנת 2001 בשלושת מרכזים רפואיים צבאיים בדרום ארצה''ב מצא שבין נשים שפנו לייעוץ הנקה 91% התחילו להניק בניגוד ל-14% מבין הנשים שלא פנו לייעוץ [3].
  • 11,525 נשים שהשתחררו מבית חולים לאחר הלידה ענו על שאלה האם הן מיניקות במסגרת מחקר פילדלפי משנת 2003. בבתי חולים המעסיקות יועצות הנקה IBCLC שיעור נשים מיניקות בעת השחרור היה גבוה פי 2.28 בהשוואה לכמות המיניקות המשתחררות מבתי חולים שלא הציעו שרות דומה. ההפרש בקבוצת נשים הנמצאות תחת השגחה של שירותי רווחה היה גבוה עוד יותר - פי 4.13 נשים הניקו אחרי שקיבלו עזרה מיועצות הנקה מוסמכות [1].
  • ניסוי אקראי מבוקר (randomized controlled trial) משנת 2005 מצא שהתערבות של יועצת הנקה מעריכה את תקופת הנקה. סיכוי שאמהות שלא קיבלו ייעוץ מקצועי יפסיקו להניק בהשוואה לנשים שנעזרו ביועצות הנקה גדול ב 90% בגיל 3 חודשים וגדול ב-120% בגיל חצי שנה [4].
  • בשנת 2007 נערך מחקר בין 2,132 תינוקות הנמצאים במחלקות טיפול נמרץ בפגים. בבתי חולים התומכים בהנקה בעזרת יועצות הנקה מוסמכות כ-50% מאמהות הניקו כאשר רק 37% מהאמהות הניקו בבתי חולים אחרים [2].

רשימת המחקרים שהוזכרו היא חלקית ונמצאים בה מחקרים שהתפרסמו לאחר שנת 2000 והציגו נתונים כמותיים. התרשמתי שבצורה כזאת המסר יותר מוחשי. ניתן לקבל פרטים נוספים על המחקרים המוצגים באתר PubMed. יש עוד הרבה מחקרים שלא מספקים מספרים מדויקים אלא מסתפקים בפרסום המסקנות - האם נמצאה השפעה חיובית (אכן, כן) על שיעור נשים מיניקות או על הערכת תקופת הנקה כתוצאה מהתערבות יועצות הנקה - בין אם מוסמכות ובין אם לא. אם זה מעניין - תגידו, אני אפרסם אותם בכתבה נפרדת.


מקורות:
  1. Castrucci, B., et al. 2006.  A Comparison of Breastfeeding Rates in an Urban
    Birth Cohort Among Women Delivering Infants at Hospitals That Employ and Do Not Employ Lactation Consultants
    .
  2. Castrucci, B., et al. 2007 Availability of lactation counseling services influences breastfeeding among infants admitted to to neonatal intensive care units.
  3. Rishel PEN., et al. 2007 Comparison of breastfeeding rates among women delivering infants in military treatment facilities with and without lactation consultants.
  4. Bonuck K. et al. 2005 Randomized, controlled trial of a prenatal and postnatal lactation consultant intervention on duration and intensity of breastfeeding up to 12 months.
  5. Gonzalez K., et al. 2003 Evaluation of a lactation support service in a children's hospital neonatal intensive care unit.
  6. Report of the expert consultation on the optimal duration of exclusive breastfeeding Geneva, Switzerland 2001
  7. נעמי מי-עמי ואחרים 2004 מסמך רקע בנושא: עידוד הנקה בישראל

יולי 05, 2010

תנוחות להנקה לאחר ניתוח קיסרי

המשך פוסט אורח מאת אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן סטרייך. את החלק הראשון ניתן לקרוא כאן.


תנוחת הפוטבול מתאימה לנשים רבות לאחר ניתוח קיסרי, בה התינוק יונק כשהוא שוכב על כרית שנמצאת לצד האם. רגליו של התינוק ממוקמות סמוך לגב שלך, וידך תומכת בראשו.
ייתכן שתרגישי נוח להניק בישיבה - כשראש המיטה מורם או על כורסא. כרית מתחת לזרוע ומתחת לתינוק יספקו תמיכה לתינוק ויגנו על אזור החתך מהלחץ שמפעילות תנועות התינוק ומשקלו.
שכיבה היא תנוחה מצוינת להנקה אחרי ניתוח, בעיקר בלילה או אם ישיבה גורמת לחוסר נוחות. שכבי על הצד, השתמשי בכרית אחת לתמוך בראשך, ובכרית נוספת לתמיכה בגב. חשוב שהראש והצוואר יקבלו תמיכה מספקת.

אפשרות נוספת היא לשכב על הצד כשיד אחת כפופה תחת ראשך והשנייה תומכת בשד. הניחי כרית מאחורי גבו של התינוק. השכיבי את התינוק קרוב לגופך כך שפיו נמצא מול הפטמה. כשפיו של התינוק פתוח לרווחה, הוא מוכן להיצמד.

אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן סטרייך סיימו קורס ניהול הנקה 2010 של בתיה דייויס, והן אימהות מניקות שעברו ניתוחים קיסרים.

ניתן ליצור קשר עם אילה עמיר בטלפון 08-8548718 ובמייל ayala@kv-yavne.co.il

יולי 02, 2010

הנקה לאחר ניתוח קיסרי - פוסט אורח

מאת אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן וסטרייך.
הנקה היא הדרך הטובה ביותר להזין את התינוק, בין אם נולד בלידה רגילה ובין אם נולד בניתוח קיסרי. מומלץ להתחיל להניק סמוך ככל הניתן ללידה.

למרות זאת, ניתוח קיסרי טומן בחובו מספר אתגרים שאינם עומדים בפני אם שילדה בלידה רגילה.

אם אחרי ניתוח קיסרי סובלת מכאבים ולרוב נאלצת לשהות בנפרד מהתינוק בשעות הראשונות שלאחר הניתוח, ומועד ההנקה הראשונה תלוי במידה רבה במצבם של האם והתינוק.

ייצור החלב בדרך כלל אינו מושפע מהניתוח ומחומרי ההרדמה. שרשרת התגובות ההורמונאלית שמאותתת לשד להתחיל לייצר חלב מתרחשת באופן זהה אחרי ניתוח קיסרי ואחרי לידה רגילה. כשמדובר בניתוח בהרדמה כללית לעתים ההנקה הראשונה תתעכב במקצת. במקרים נדירים מצבם של האם או התינוק יגרמו לעיכוב בתחילת ההנקה.

הכנה מראש והכרות ראשונית עם תנוחות הנקה בסיסיות יכולות להפיג חלק מהחששות מהנקה לאחר ניתוח קיסרי ולהקל על תחילת הנקה מוצלחת.

ביסוס הקשר אם-תינוק:

בכדי לבסס את הקשר המיוחד שבין אם לתינוקה ולהפוך אותם ליחידה אחת הפועלת בהרמוניה, יש צורך בשהות קרובה ובהרבה מגע פיזי. מגע קרוב מספק לתינוק ביטחון, שומר על חום גופו ועוזר לאם להבין את איתותיו של התינוק, ובין השאר את סימני הרעב שלו. הכרות זו תורמת רבות להתפתחות הפיזית והרגשית של התינוק ומסייעת לביסוס ההנקה. זו הסיבה בגללה מומלץ להיניק סמוך ככל שניתן ללידה.

מטבע הדברים, הנקה מיד אחרי יציאתו לאוויר העולם של תינוק שנולד בניתוח קיסרית אינה מתאפשרת, ואף לרוב האם והתינוק מופרדים למשך מספר שעות עד לגמר השהות בחדר ההתאוששות.

בזמן זה מומלץ מאוד שהאבא או מלווה אחר ישהה עם התינוק, יחזיק אותו על הידיים ויספק לו מגע פיזי קרוב. בזמן המפגש הראשון עם האם ולאחריו מומלץ שהאם תחזיק את התינוק גם כשאינה מניקה. אם לאם יש קושי פיזי להחזיק את התינוק או להניקו, ניתן להיעזר באבא או באדם אחר כדי להניח את התינוק על אמו.

אם הנקה אינה מתאפשרת מסיבה כלשהי בימים הראשונים שלאחר הניתוח, האם יכולה להתחיל להגביר את כמויות החלב שלה על ידי סחיטה ידנית של השד או שאיבת חלב בכל כמה שעות. מדריכות ההנקה בבית החולים יכולות לתת מידע וסיוע בתחום זה, ואף לאחסן את החלב ולהזין בו את התינוק.

כאבים:

בימים הראשונים שלאחר הניתוח תחושי כאבים בעת ההנקה, שנובעים הן מהתכווצויות של הרחם והן מהצלקת מהניתוח. תרופות לשיכוך כאבים המותרות בהנקה עשויות להקל על הכאבים ולסייע לייצור החלב. בנוסף, בהמשך יפורטו תנוחות הנקה שמתאימות במיוחד לנשים לאחר ניתוח קיסרי ומפחיתות את הכאב – הנקה בשכיבה, תנוחת ה"פוטבול" ושימוש נכון בכרית.

משך ואורך ההנקה:

תינוקות רבים ירצו לינוק בין 8 ל-12 פעמים ביממה. אל תגבילי את מספר הדקות לכל הנקה. התינוק צריך לינוק מכל שד די זמן כדי לשבוע. כשהתינוק מפסיק לינוק מהשד הראשון, כדאי לעשות הפסקה ולחכות שיוציא אוויר. בדרך כלל ניתן לראות שהתינוק סיים לאכול כשהוא יורד מהשד ללא עזרה. אם יש צורך לשחרר את התפיסה של התינוק כדי להעבירו לצד השני, יש להכניס בעדינות אצבע לזווית הפה של התינוק בין החניכיים כדי לשחרר את הואקום.

בעת החזרה הביתה כדאי להקפיד להמשיך לנוח, להיות רגועה ונינוחה. בתקופה הראשונה שלאחר הלידה נשים רבות מניקות כל 2 עד 4 שעות, על פי איתותי הרעב של התינוק. הנקה בתדירות זו חשובה להבטחת ייצור מספיק של חלב. במהלך השבועות הראשונים מומלץ שלא להציע לתינוק מים או תמ"ל בלי המלצה מפורשת של רופא.

בימים הראשונים שלאחר הלידה השד מייצר קולוסטרום, נוזל צהבהב-שקוף, שיזין את התינוק ויעזור להגן על גופו מפני זיהומים ומחלות. נוזל זה ישתנה במהלך הימים הבאים לחלב בשל, בעל מראה דליל וכחלחל.


אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן וסטרייך סיימו קורס ניהול הנקה 2010 של בתיה דייויס, והן אימהות מניקות שעברו ניתוחים קיסריים.
ליצירת קשר ניתן לפנות לאילה עמיר טלפון: 08-8548718 מייל: ayala@kv-yavne.co.il

 
Design by Free WordPress Themes | Bloggerized by Lasantha - Premium Blogger Themes | Hot Sonakshi Sinha, Car Price in India