לקבלת עידכונים

הצטרף כמנוי ב RSS או

הכנס כתובת דואר אלקטרוני:

נובמבר 03, 2010

האם תחליף חלב אם הוא מזון?

איך אתם אוהבים את הקפה שלכם: עם סוכר, סוכרזית או לא ממותק? חזק או חלש? ומה לגבי חלב?

אני שותה את הקפה שלי בלי סוכר בכלל ועם חלב טרי. לדעתי קפה טוב חייב להיות טעים גם ללא המתקה. ואם הוא לא, אז אני לא מוכנה לבזבז את אחת מפעמים בודדות שאני שותה קפה למשהו לא מספיק איכותי. זה אומר שגם חלב חייב להיות ברמה. שום אבקה ושום סויה.

ומה לגבי תינוקכם? מה הוא היה בוחר אילו הייתה לו אפשרות - חלב או אבקה? מזון או תחליף?

אז מה בזמננו ראוי להיקרא מזון?

עיתונאי מייקל פולן הוא המחבר של רבי המכר על הסטורייה ופוליטיקה של תזונה מערבית
(The Botany of DesireThe Omnivore's DilemmaIn Defense of Food). בספר In Defense of Food הוא הגדיר שלושה כללים פשוטים העוזרים לצרכן להבדיל בין מזון אמיתי לחיקוי:

by Michael Pollan (Author)In Defense of Food: An Eater's Manifesto (Paperback)
מנעו ממוצרי מזון שהם עשויים מרכיבים ש:
  1. לא מוכרים,
  2. לא ניתנים לביטוי,
  3. כמותם גדולה מחמש, או לחלופין
  4. מכילים סירופ תירס עשיר בפרוקטוז (HFCs)

אף אחד מהמרכיבים הללו, אפילו האחרון, הוא לא בהכרח מזיק, אלא שכל אלה הם סימנים אמינים למזונות מעובדים עד לנקודה שהם יותר לא מה שהם נועדו להיות. הם עברו את הקו בין מזון למוצרי מזון.

האם פורמולה ראויה להיקרא מזון?

באו נעשה אנליזה קצרה על פי מייקל פולן.

אם הייתי קוראת את רשימת המרכיבים של אחד התחליפים לפני, נגיד, ארבע-חמש שנים, רוב המרכיבים היו לא מוכרים לי כלל. היום, כאשר קריאת סימון מן סוג זה הפכה למלאכה כמעט יומיומית, המילים הללו נהיו כמעט ידידים. כאלה שמכירים אותם בשמם אבל לא אומרים להם "שלום" בבוקר. זאת אומרת, סעיף ראשון מקבל "נכשל".

סעיף שני מקבל "נכשל" גם הוא. עד כמה שאני כבר "מכירה" את רוב המרכיבים, להקריא אותם אני לא מצליחה. אולי אתם?

סעיף שלישי...נו, אולי נספור מכפלות של חמש? בקיצור, נכשל.

אילו כמות המרכיבים הייתה קטנה יותר עדיין חלק מהסוגים של תחליפי חלב אם מכילים סירופ תירס. כמו קורנפלקס. שיתרגלו לטעם, כנראה.

כמובן שאתם לא חייבים להאמין למה שכתבתי, להפך! לכו לארון ותעיינו במידע לצרכן שעל גבי קופסת התחליף (דרך אגב, ידעתם שקופסאות האלה עלולים להכיל ביספנול A?). צרכנות נבונה בנויה על אי אמון בדיוק באותה מידה כמו שהיא בנויה על אימון: תבדקו כל מה שניתן לבדיקה, מה שלא - לכו על אינטואיציה. או על חוש הטעם.

האם פורמולה זה רק חדשות רעות?

כמו שחיינו הם לא שחור לבן, כך גם עולם תחליפי מזון לתינוקות. אי אפשר להתנער מעובדה שישנם תינוקות שלא היו נשארים בחיים ללא התחליף. ועדיין שימוש בפורמולה הוא מופרז ולא אחראי ופרסומה מטעה ומלחיץ. כמו שלא לוקחים תרופות בלי מחלה (לפחות, בתאוריה) כך שימוש בתחליף מזון לתינוקות לא יחליף את המזון בלי סיבה.


אז איך אתם אוהבים את הקפה שלכם?

2 תגובות:

אלה ג'י אמר/ה...

רוב מוחלט של אמהות לא מניקות או מניקות בתוספת תמ"ל או מניקות כי יצא להן להיניק אבל ממש לא מתנגדות לתמ"ל ירימו גבה גבוה-גבוה ויגידו שכל זה שטויות במיץ. שכל אבקה עוברת אין ספור בדיקות של משרדים ממשלתיים בכמה מדינות ואף אחד לא יסתבך עם אישור של משהו לא מספיק בטוח...
אני באה ממקום אחר, דעתי היא שתמ"ל אמור להיות משווק כמו תרופה - באישור או בהמלצת רופא בלבד (למרות שברור לי שכל רופא מודרני ירשום את ה"תרופה" הזאת לכל דורשת...ועדיין)
הייתי שמחה שתתייחסו לחלק ראשון בתגובה שלי. מה הייתן עונות/מסבירות לטענה כזו?

lidia baevsky אמר/ה...

אלה, תודה על תגובתך.

את צודקת ורוב מוחלט של אמהות בכלל, גם אלה שמיניקות, ירימו גבה. בזמננו יש נטייה לסמוך על אישורים ופרסומים בלי ליטול בהם ספק, וזה לדעתי מצער. ישנה גם תת-הערכה להשפעת המזון ואיכותו על חיינו.

בואי ניקח פרשת רמדיה...תינוקות נפגעו על אף כל האישורים ובדיקות. האם זה מקרה בודד? לא ולא! היסטוריה של פורמולה מלאה במקרים דומים ולא בעבר הרחוק. למשל, רק בספטמבר אחרון סימילק ביקשה להחזיר 5 מיליון אריזות של הפורמולה שלהם בגלל שנמצאו שם חיפושיות, בשנה שעברה הייתה קריאה להחזיר פורמולה היפואלרגית (קישור).

רשימה ארוכה מדי בכדי שאני אתחיל לעבור מקרה מקרה, אבל כל אחד יכול לערוך חיפוש באינטרנט ולמצוא הרבה חדשות מסוג זה עבור שנים אחרונות. מה שדרוש זה רק קצת ספק בנתונים המתפרסמים על ידי גורמים שמעורבים כלכלית בעניין.

כן, הרבה יותר קל לסמוך על מישהו אחר מכיוון שישנה אשליה שאז גם האחריות נופלת עליו ולא עלינו, האמהות ואבות . וכדי שהאחריות הזאת תלווה גם בהחלטות נבונות אנו זקוקים במידע. או בדחיפה לכיוון המידע. תקוותי שהפוסט הזה יהיה מן דחיפה שכזאת לפחות לבן אדם בודד.

אני אישית מאוד ממליצה על ספר של Maureen Minchin שנקרא "Breastfeeing matters" בו היא מדברת הרבה על היסטוריה, בעיות עם ייצור וצריכת הפורמולה, מעורבות כלכלית של גורמים רבים ועוד.

אני מקווה עניתי על שאלתך לפחות בצורה חלקית ורוצה לשאול אותך אלו יתרונות את רואה באישור מתן פורמולה על ידי הרופאים?

להגיב

 
Design by Free WordPress Themes | Bloggerized by Lasantha - Premium Blogger Themes | Hot Sonakshi Sinha, Car Price in India